אתם לא מדמיינים – יש עליית מדרגה משמעותית בשיח השנאה נגד ראש השב"כ והיועמ"שית. בתפריט: קונספירציות, הסתה והרבה רעל.
בשבוע האחרון חלה עלייה של 223% בשיח ברשת על היועמ"שית ביחס לשבוע שלפניו. ניתן לייחס את זה להופעתה בכנסת וגם להתפתחויות חדשותיות אחרונות, אך היא מלווה באופן ברור גם בעלייה בשיח שנאה.
במקביל, אנחנו רואים עלייה של 97% בשיח על ראש השב"כ, גם הוא מתובל בשנאה.
נתחיל ברונן בר. הוא הפך מושא למתקפות ארסיות בשל מעורבות השב"כ בחקירת גניבת המסמכים החשאיים. עם פרסום האירוע החלה הסלמה בשיח מצד פוליטיקאים, משפיענים ואנשי תקשורת. בגזרת הפוליטיקאים מובילה טלי גוטליב, עם 10 ציוצים נגדו מתחילת החודש.
בגזרת אנשי התקשורת והמשפיענים יש רבים. בין הבולטים נמצא איש ערוץ 14 שמעון ריקלין, שכינה את ראש השב״כ ״ראש השטאזי״ בעקבות מעצרו של אלי פלדשטיין, ופירסם 18 ציוצים נגדו מאז תחילת החודש.
המסרים המרכזיים נגד בר כוללים שקרים המאשימים אותו בניסיון הפיכה, ב"חטיפת חיילים" ואף מעורבות במתקפת חמאס, כחלק מקונספירציית הבגידה מבפנים.
זו לא הקונספירציה היחידה. השבוע נטען למשל כי השב"כ או מי מטעמו "שתלו חבל תלייה" בתאו של פלדשטיין. המשפיען יותם זמרי רמז כי יש מי שמנסה לרצוח את פדלשטיין, והיה מי שטען שהחקירה היא ניסיון טיוח של "מסמך בו סינוואר מפליל את בר בתיאום מראש של הטבח!".
כחלק מהמתקפות על השב"כ בשל מעצרו של פלדשטיין, ניתן לזהות גם ניסיון עקבי להשוות בין פלדשטיין לחטופים בעזה (שנמקים וגוססים במנהרות חמאס כבר 412 ימים), תוך פרסום פוסטרים זהים עם הקריאה Bring him home now.
מתקפות נגד היועצת המשפטית לממשלה
מכאן ליועמ"שית. המתקפות נגדה הן אירוע מתמשך שלא התחיל החודש. אבל השיח המרכזי נגדה מתמקד כעת בעיקר בהאשמות קונספירטיביות על ניסיון הפיכה. מי שתרם משמעותית להגברת השיח הזה הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהאשים אותה השבוע בכך שניסתה לתפור לו תיק ולבצע הפיכה.
ח"כ לימור סון הר-מלך קראה להדיח אותה "בטרם תספיק ליצור הפיכה שלטונית דיקטטורית מסוכנת" והמשפיען שי גולדשטיין קרא לפטר אותה "כדי להגן על ישראל בפני כוחות פשיסטיים שזוממים לגרור אותה למלחמת אחים עד שגופות יהודים יצופו בירקון".
גדי טאוב קרא לתומכיו להצטרף להפגנה מתחת לביתה תחת הכותרת "גלי מתירה את דמו של ראש הממשלה. מחאה מול בית האנרכיסטית המשפטית". והוא לא היחיד. השר שלמה קרעי כתב על מיארה "הקם להורגך, השקם לפטרו", תוך שהוא טוען שהיועמ"שית מעוניינת ברצח של נתניהו.
כצפוי, ההאשמות האלה מוקצנות ברשת והופכות כר פורה להסתה: "סכנה למדינה מהשטאזי. הנאצים רוצים שלטון בכוח" "כל מי שיבצע הפיכה ימצא את עצמו מהר מאוד תלוי בכיכר העיר" "הרועצת האנטישמית הדיקטטורית הניאו-נאצית הראשונה" "יותר גרוע מנוחבה. זה האויב שמבפנים" "הם הפכו לאויבים של העם. זו חונטת פשע שפועלת על פי תורת גזע".
השיח השקרי והרעיל משמש גם כאן ככלי פוליטי תוך זריית חול בעיני הציבור כולו, ימין, מרכז ושמאל כאחד. בדיוק כפי שאלימות אינה כלי פוליטי לגיטימי, כך גם הפצת שנאה, הסתה וקונספירציות.
